יום הזיכרון הקרוב יחול ביום חמישי, ו' בחשוון תשע"א 14/10/2010
קורות חיים משה, בן מרים ונסים, נולד בדמשק בירת סוריה בכ"ג בניסן תש"ב (10.04.1942), בן למשפחה אמידה ומכובדת. כשהיה בן שלוש עלתה המשפחה - ההורים, משה ואחיו מוני, מזל, דוד, יהודית, אורה ועמי - לארץ ישראל. הם והתיישבו בחולון.
משה למד בבתי הספר שנקר וקוגל בחולון ועבר לתיכון החקלאי בכדורי, שם דבק בו הכינוי שליווה אותו מאז - ג'וחא. אחרי התיכון למד שנתיים לימודי גידול מטעים בתל-חי.
אחרי שרות בצבא משה נישא לאסתר והצטרף לקיבוצה, מנרה. הוא עבד במטע הקיבוץ, וכן היה מדריך נוער. כעבור זמן קצר נולדה הבת - דקלה.
משה היה אדם אופטימי ונמרץ, אהב את עבודתו במטע ותכנן להתפתח בתחום. הוא השתלב היטב בקיבוץ ותרם לחיי החברה והתרבות, כן הצליח מאד בעבודתו כמדריך לצעירים אחרי צבא. מאז ומתמיד עסק בספורט - כנער היה שחקן כדורגל בחולון, כחבר קיבוץ השתתף בצעדת ירושלים, בהקפת התבור ובצליחת הכנרת.
ביום שני 28.10.1968 בצהריים עלה טרקטור של קיבוץ מנרה על מוקש בכרם של המשק, מדרום-מערב לקיבוץ וסמוך לגבול לבנון. 2 חברי הקיבוץ נפגעו. יצחק פרידוולד נהרג במקום, ומשה צלח נפצע קשה ומת מפצעיו למחרת, ז' בחשון תשכ"ט (29.10.1968) בבית החולים.
משה היה בן 26 במותו, הותיר אשה ובת, הורים, אחים ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.
בחוברת שהוצאה במנרה לזכר שני קורבנות המיקוש כתב חבר: "ג'וחא הגיע למנרה עם הכדוריסטים, קבוצה קטנה אך טובה... ג'וחא התמסר לעבודה, נשא בעול ריכוז הענף. עשה זאת במסירות ובכשרון. גם בעבודה היה 'נמר', לא ידע לאות, תמיד הרוח החיה בצוות, הן בעבודה והן בשעות ההפסקה, בבדיחותיו וברוח העליזה שבו... וכשם שהתמסר לעבודה ולחברה, התמסר למשפחתו ולבתו דקלה. הוא התמסר לטיפוח הגינה על יד הבית, לה הקדיש את שעות הפנאי לאחר יום עמל קשה... ג'וחא איננו. היש דבר יותר מנוגד לזה, לבחור צעיר, תוסס ומלא חיים?".
