בן טרודי ויוסף, נולד ביום ד' באלול תרפ"ב (28.8.1922) בברלין, בירת גרמניה. מילדותו שאף לעלות לארץ והגיע אליה ב-1932 בהיותו בן 10. בארץ רכש לו השכלה תיכונית. הוא למד בבית- הספר החקלאי על שם כדורי ואחרי סיימו את לימודיו עבר להכשרת "הנוער העובד" באשדות יעקב. רפאל היה בין הראשונים שעלו ליסד את קיבוץ קדמה בתל-תורמוס ומחלוצי הקיבוץ המאוחד בדרום ים-המלח. ארבע שנים שהה בסדום ומשם נשלח מטעם התנועה להדרכה במקווה ישראל. את עבודתו כמדריך מילא בהצלחה, אך לאחר שעשה שנתיים בהדרכה תבע להחזירו לקיבוץ והיה אחד מעמודי-התווך שלו. רפאל היה פעיל ב"הגנה" ובשנת 1943 אף סיים בהצלחה קורס מ"כים. אחרי 29.11.1947, יום החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות - יהודית וערבית - התייצב לשורות הלוחמים. הוא שירת בחטיבת "גבעתי" בתפקיד מפקד-פלוגה. שימש כמפקד יחידת המכוניות המשוריינות באבטחת הדרך והעברת שיירות לגת, נגבה, ניצנים ועוד. היה יפה-תואר ולבבי. רב מרץ, נועז ואמיץ. היה חבר טוב ומפקד טוב כאחד.

בהתקפה על בית דראס היה אחראי לחיפוי על הנסיגה. מפקדיו דרשו ממנו לסגת והוא לא ניאות לסגת לפני אחרון אנשיו. למרות שנפצע, הוסיף לפקד עד שנפל, ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948). נקבר בקדמה. הניח אחריו אישה ובת - תינוקת בת ארבעה חודשים. השאיר אחריו מעין צוואה, בה ביקש לא לבכותו כי "הרי כל יהודי נכון כיום לתת את נפשו למען הארץ". אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן.

מאוחר יותר הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבארי.